סעיף 3 לחוק שיפוט בית הדין הרבני (נישואין או גירושין) קובע כי: "הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על-ידי האישה ואם על-ידי האיש,יהא לבית-דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".
לבית הדין יש סמכות ייחודית לדון בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין שהוגשה בפניו. אם הוגשה תביעת גירושין אך נדחתה מכל סיבה שהיא פוקעת סמכות הכריכה של בית הדין הרבני לדון בכל מה שנכרך או כרוך בתביעת הגירושין. אילו עניינים כרוכים בתביעת גירושין? יש הבחנה בין סוגים של עניינים 'נכרכים': עניין אשר לפי עצם טיבעו וטבעו כרוך בתביעה של גירושין אין צורך לציינו ולהזכירו בתביעת הגירושין. סוג עניינים זה יכול שיעלה לדיון ולהכרעה בבית-הדין הרבני גם אם לא הוזכר מפורשות בתביעת הגירושין. נושא החזקתם של ילדים לאחר הגירושין הוא נושא הכרוך לפי עצם טיבו וטבעו בתביעת גירושין. טיבם של גירושין הוא,שדרכיהם של בני-הזוג ייפרדו ושהילדים ילכו אחרי האב או אחרי האם,או חלק כך וחלק כך.
עניינים הניתנים לכריכה עניינים שההכרעה בהם דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני-הזוג המתגרשים. עניינים אלה יהיו בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני רק אם נכרכו במפורש בתביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הרבני.עניינים שאינם ניתנים לכריכה עניינים שההכרעה ביניהם אינה דרושה לצורך חיסולם היעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים.התנאים להכרה בתוקפה של כריכה הם בעצם כדלהלן: אין די בכריכה פורמאלית של עניינים הניתנים לכריכה בתביעת הגירושין.
על-מנת שתצמח סמכותו של בית-הדין הרבני לדון בעניין שנכרך בתביעת הגירושין ללא מעורבות בית משפט לענייני משפחה,צריכים להתקיים התנאים תנאים כגון תביעת הגירושין האם נחשבת תביעה כנה או שהאם הכריכה נעשתה או בוצעה כדין או האם הכריכה הינה כריכה כדין. באם יעמוד בעל הדין במבחן המשולש יידרש בית המשפט לענייני משפחה לרפות ידיו מלהתעסק בעניין הכרוך מפאת כלל "כיבוד ערכאות".
כריכה כנה הינה כריכה שנעשתה מתוך רצון ואמיתי להכריע בעניין הכרוך בפני בית-הדין הרבני,משמעה שתביעת הגירושין הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש ולא מתוך רצון לחסום לאישה את דרכה לערכאה האזרחית.לפיכך גם אם הבעל בכורכו,כדוגמה,את עניין מזונות האישה בתביעת הגירושין נמנע מלציין את סכום המזונות ואף אם כפר לחלוטין בזכות האישה למזונות אין הדבר פוגע בהכרח בכנות כריכתו שכן הכנות אינה מתייחסת לרצונו לשלם מזונות אלא לכוונתו להתדיין בכנות לפני הערכאה הרבנית.
לסיכום הדברים חשוב ביותר לציין כי גם בית משפט וגם בית הדין הרבני יכולים לבחון את שאלת תוקף הכריכה של עניין מסוים בתביעת גירושין,על מנת להכריע אם העניין נמצא בסמכותם.במצב כזה עלולות להיווצר החלטות סותרות של בית המשפט ושל בית הדין הרבני.
כדי למנוע החלטות סותרות, נקבעו בבג"צ מספר עקרונות:גם בית-הדין הרבני מוסמך להידרש לשאלת סמכותו לדון בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין ומי שטוען כנגד סמכותו לדון ולהכריע בעניינים הכרוכים עליו נטל השכנוע בדבר אי-התקיימותם של תנאי הכריכה.
אלי גולדמן
